נווה שאנן משנה את פניה: השכונה התל־אביבית שהעתיד שלה כבר מתחיל להיבנות
עודכן: 8 בספט׳
אחרי שנים שבהן נווה שאנן נתפסה בעיקר דרך התחנה המרכזית והאתגרים של דרום תל אביב, מתחילה להצטייר בה תמונה אחרת לגמרי: מאות דירות חדשות, בנייני בוטיק, מגדלים, רכבת קלה, בתי קפה, השקעה במרחב הציבורי — ובעוד מספר שנים גם ביתה החדש של להקת בת שבע. בלב השינוי הזה נמצא רחוב עין הקורא, שבו מקימה E-wave את פרויקט עין הקורא 17–19.
יש שכונות שההתחדשות שלהן מתרחשת בפרויקט אחד גדול, ויש שכונות שמשתנות כמעט רחוב אחר רחוב, בניין אחר בניין. נווה שאנן שייכת לסוג השני. מי שלא ביקר בה בשנים האחרונות עשוי עדיין לזכור בעיקר את הדימוי הישן של אזור התחנה המרכזית; מי שמסתובב בה היום כבר יכול לראות את הפער בין אותו דימוי לבין המציאות המתפתחת. זהו עדיין תהליך ולא מוצר מוגמר, ודווקא בכך טמון חלק מהעניין הנדל״ני של השכונה כיום. לצד בניינים ותיקים ומוקדים שממשיכים להתמודד עם אתגרים עירוניים וחברתיים, נמצאים כיום כמעט בכל חלקי השכונה מנופים, אתרי בנייה, בניינים חדשים ועסקים שנפתחים. עיריית תל אביב עצמה מגדירה את נווה שאנן כשכונה המצויה ב"תנופת פיתוח משמעותית", ומציינת הקמת קאנטרי חדש, חידוש גינות ציבוריות, דיור עירוני חדש ותוכניות מגורים ותעסוקה רחבות היקף.
מבנייני בוטיק ועד מגדלים: הנוף משתנה
השינוי הפיזי הוא אולי הסימן הבולט ביותר. בתוך המרקם הוותיק צצים עוד ועוד בנייני מגורים חדשים בקנה מידה תל־אביבי אינטימי, שמחליפים מבנים ישנים ומכניסים לשכונה דירות, לובאים, מרפסות, חניונים ולעיתים גם מסחר בקומת הרחוב. במקביל, בשולי השכונה ובצירים הראשיים מתרחשת התחדשות בקנה מידה גדול בהרבה. במתחם התחנה המרכזית הישנה אושרה תוכנית "השומרון", הכוללת כ־1,333 יחידות דיור לצד תעסוקה, מסחר, מבני ציבור ושטחים ירוקים. תוכנית נוספת ברחובות השרון והנגב מאפשרת הקמת מגדל בן 35 קומות, והעירייה מציינת גם את תוכניות "השומרון" ו"גרפוליט", שאמורות להוסיף מאות יחידות דיור ושטחי תעסוקה נוספים. גם מגדל לבנדה, בסמוך לנתיבי איילון, הוא ביטוי לשינוי הזה. הפרויקט משלב מגורים, משרדים, מלונאות ומסחר, והשלמתו מתוכננת במהלך 2026. אבל דווקא החיבור בין המגדלים הגדולים שממסגרים את השכונה לבין בנייני הבוטיק הנבנים בתוכה הוא שמתחיל לייצר כאן מרקם עירוני חדש.
בת שבע מגיעה לנווה שאנן
אחד המהלכים המסקרנים ביותר אינו נדל"ני כלל. להקת מחול בת שבע עומדת להעביר לנווה שאנן את ביתה החדש, בקמפוס תרבות ומחול שיוקם בשטח הרציפים ההיסטורי של התחנה המרכזית הישנה. הקמפוס, בתכנון האדריכל הבינלאומי סר דיוויד אדג'יי ובשטח של כ־13,500 מ"ר, צפוי להיפתח בסתיו 2028. מעבר לאולמות ולפעילות הלהקה, התוכנית מיועדת להפוך את מגרש הרציפים לשטח ציבורי ירוק ולכיכר תרבות פעילה. המשמעות עבור השכונה עשויה להיות גדולה בהרבה ממבנה תרבות חדש. מוסד בסדר הגודל של בת שבע מביא עמו קהל, יוצרים, עובדים, פעילות ערב, אירועים ועסקים משלימים. במקומות רבים בעולם זו בדיוק התשתית שסביבה צמחו רובעי תרבות חדשים.
ומה עם התחנה המרכזית? לראשונה, יש אופק ממשי
אי אפשר לדבר על עתידה של נווה שאנן בלי לדבר על התחנה המרכזית החדשה. במשך שנים דובר על צמצום פעילותה ופינויה, אולם המהלך נדחה פעם אחר פעם. ב־2026 נרשמה התקדמות משמעותית: הוועדה לתשתיות לאומיות החליטה לקדם פתרון חלופי באזור מקווה ישראל–מחלף חולון, שנועד לאפשר את פינוי הפעילות התחבורתית מהתחנה. התהליך עדיין מורכב ותלוי בהשלמת תכנון והסדרה, ולכן נכון לומר שהתחנה בדרך לפינוי, ולא שהיא כבר עומדת להיעלם מחר בבוקר. גם עיריית תל אביב מגדירה כיום את פינוי האוטובוסים מהתחנה כ"הנחת יסוד" לתכנון העתידי של האזור. עבור נווה שאנן זה עשוי להיות אחד השינויים הדרמטיים ביותר בתולדותיה: הסרת אחד המפגעים התחבורתיים והסביבתיים הגדולים באזור ופתיחת שטח עצום לתכנון מחדש.
הרכבת הקלה כבר אינה קו על מפה
גם בתחום התחבורה השינוי הופך מוחשי. הקווים הירוק והסגול של הרכבת הקלה עוברים בסביבת השכונה, עם תחנות בגינת לוינסקי ובנווה שאנן וחיבור עתידי למערך התחבורה המטרופוליני. בקו הסגול כבר מתבצעות כיום עבודות מתקדמות ממש בתוך השכונה. במהלך אוגוסט וספטמבר 2026 ביצעה נת"ע עבודות להנחת מסילות ברחוב לוינסקי, בין שדרות הר ציון ללבנדה ובצירים נוספים באזור. עבור שכונת מגורים במרכז המטרופולין, הקרבה לרכבת ישראל, לאיילון ולשני קווי רכבת קלה עתידיים משנה באופן משמעותי את תפיסת המיקום שלה.
הרחוב עצמו מתחיל להשתנות
התחדשות עירונית אינה נמדדת רק במספר הקומות. השינוי המעניין יותר מתרחש לעיתים דווקא בגובה העיניים. בשכונה מורגשת בשנים האחרונות השקעה גוברת במדרכות, תאורה, גינות, מקומות ישיבה ותשתיות ציבוריות. גם E-wave, שפועלת באזור כבר שנים, מתארת חידוש של מדרכות, תאורה, גינות ומתקני אופניים לצד כניסת עסקים חדשים. במקביל מתחזקת הפעילות הקהילתית. מרכז הגר"א, למשל, משמש כיום בית לפעילויות תרבות, אמנות, סדנאות, קיימות וגינה קהילתית עבור תושבי השכונה. אל אלה מצטרפים עסקים חדשים: בתי קפה, שירותים שכונתיים וחנויות שלא היו בעבר חלק טבעי מהנוף. כיום כבר פועלים באזור עשרות בתי קפה ומקומות אוכל, ובשטח אפשר לראות גם סימנים קטנים אך מעניינים לשינוי בהרכב הקהל — אפילו מספרת כלבים וחנות ייעודית למוצרי בעלי חיים שנפתחו לאחרונה. גם נוכחות מוגברת של פיקוח, אכיפה, ניקיון ותחזוקה במרחב הציבורי מורגשת בשכונה. התוצאה איננה שינוי בן לילה, אבל היא מצטברת: רחוב אחרי רחוב מתחיל להיראות ולהרגיש אחרת.
האוכלוסייה החדשה מגיעה
כמו בשכונות תל־אביביות רבות שעברו תהליכי התחדשות, גם בנווה שאנן מתרחש שינוי דמוגרפי. צעירים, זוגות, בעלי מקצוע ומשקיעים נכנסים בהדרגה למקום, לצד האוכלוסיות הוותיקות והמגוונות של השכונה. מדובר בג'נטריפיקציה במובן הקלאסי של המונח — תהליך שיש בו הזדמנות כלכלית ועירונית, אך גם שאלות חברתיות לגבי מחירים, זהות השכונה ויכולתם של תושבים ותיקים להמשיך להתגורר בה. דווקא השילוב הזה הופך את נווה שאנן לסיפור עירוני מורכב ומעניין יותר מסיפור נדל"ני פשוט. הכניסה של אוכלוסייה חדשה כבר אינה תיאורטית. כ־300 דירות חדשות אוכלסו לאחרונה ברחובות הסמוכים ללבנדה, ולצדן ממשיכים להיבנות פרויקטים נוספים. כל בניין שמתאכלס מוסיף עוד משפחות, עוד הולכי רגל, עוד כוח קנייה ועוד ביקוש למסחר ולשירותים שכונתיים.
עין הקורא: מיקרוקוסמוס של נווה שאנן החדשה
אחד הרחובות שבהם ניתן לראות היטב את התהליך הוא עין הקורא — רחוב קטן ושקט יחסית בתוך השכונה. כאן כבר נבנו בשנים האחרונות מספר פרויקטים חדשים, וכאן מקימה E-wave נדל"ן את פרויקט עין הקורא 17–19. הפרויקט מורכב משני בנייני בוטיק עצמאיים, עין הקורא 17 ועין הקורא 19, המתוכננים יחד כפרויקט אחד אך שומרים על אופי אינטימי של שני בנייני מגורים נפרדים. בכל אחד משני הבניינים שבע קומות, ובהן 19 דירות, פנטהאוז ודופלקס, לצד חניות ויחידות מסחר — באחד הרחובות השקטים והמבוקשים יותר בנווה שאנן. הבניינים מתוכננים ברמת גימור גבוהה, עם מפרט מוקפד ושפה אדריכלית עכשווית, ומציעים סטנדרט מגורים חדש ביחס לחלק ניכר ממלאי הבנייה הוותיק בשכונה.
הבחירה של E-wave במקום אינה מקרית. לחברה נוכחות משמעותית בדרום תל אביב ובנווה שאנן בפרט, עם פרויקטים נוספים ברחובות מירון, נווה שאנן, שלמה, הקונגרס ובמתחמים נוספים בסביבה. במובן הזה, עין הקורא 17–19 אינו רק עוד פרויקט חדש. הוא מייצג מודל אחר של ההתחדשות בשכונה: לא מגדל ענק שמוחק את המרקם הקיים, אלא שני בנייני בוטיק חדשים, בקנה מידה שמתיישב בתוך הרחוב ומחליף בהדרגה את המלאי הישן.
לא "יום אחד" — עכשיו
במשך שנים היה קל לדבר על נווה שאנן במונחים של פוטנציאל. המחירים היו נמוכים יחסית למרכז תל אביב, המיקום היה מרכזי, והתוכניות לעתיד נראו מבטיחות — אבל העתיד נשאר רחוק. כיום חלק גדול מאותם תהליכים כבר עבר משולחן השרטוט לשטח: בת שבע בדרך, מגדלים מוקמים ומתוכננים, בנייני בוטיק מתאכלסים, מסילות הרכבת הקלה מונחות ברחובות, המרחב הציבורי מתחדש, עסקים חדשים נפתחים והליך העתקת התחנה המרכזית התקדם שלב משמעותי. נווה שאנן עדיין אינה שכונה ש"סיימה" את תהליך ההתחדשות שלה. יש בה עדיין אתרי בנייה, רחובות שטרם חודשו במלואם ומרחבים ציבוריים שזקוקים להמשך השקעה בניקיון, בתחזוקה ובפיתוח. אלא שמבחינה נדל"נית, דווקא שלב הביניים הזה עשוי להיות אחד המעניינים ביותר: השינוי כבר נראה ומורגש בשטח, אך עדיין לא הושלם. כאשר שכונה כבר בנויה, מטופחת ומגובשת לחלוטין, חלק משמעותי מתהליך ההשבחה כבר עשוי להיות מגולם במחירי הנכסים. עבור מי שמאמין בכיוון שאליו נווה שאנן מתפתחת, זהו בדיוק חלון הזמן שבו ניתן להיכנס לשכונה תוך כדי השינוי, ולא רק לאחר שהוא הסתיים. זהו גם הרגע שבו ניתן לרכוש נכס לפני שהשכונה מבשילה לחלוטין, וככל שהפער בינה לבין פלורנטין ולבונטין השכנות ילך ויצטמצם, גם המחירים עשויים לעלות ולהתקרב בהדרגה לרמות המחירים הנהוגות בהן.
נווה שאנן עדיין אינה פלורנטין החדשה, וגם אין צורך שתהיה. היא מפתחת בהדרגה זהות משלה — עירונית, צפופה, רב־תרבותית, מחוברת מאוד למרכז העיר ונמצאת באחד מתהליכי השינוי המשמעותיים כיום בתל אביב. בתוך המפה הזאת, פרויקט עין הקורא 17–19 של E-wave נמצא בדיוק במקום שבו הסיפור הגדול של השכונה פוגש את הרחוב הקטן: בין נווה שאנן שהייתה לבין נווה שאנן שכבר מתחילה להיות.
תגובות